למה סויה?

ולמה לא, בעצם?

כשאומרים סויה, חושבים ישר על מטבח אסייתי. טבעונות. או תחליף למוצרי חלב.

אבל, הסויה היא הרבה יותר מזה, וגם אם אתם לא צרכני טופו, ובכלל רחוקים שנות אור מטבעונות, אתם עדיין צרכני סויה.

איך זה?

סויה מככבת בהרבה מוצרי מזון. החל משוקולד חלב, מריר, וממרחים העשויים משוקולד או בטעם שוקולד. דרך תבלינים, חטיפים מתוקים ומלוחים. מוצרים קפואים, שימורים למיניהם ומוצרי בשר מעובדים, עוף ודגים.

קודם כל קצת היסטוריה.

הסויה היא ממשפחת הקטניות. ובעלת זנים רבים. מקורה בסין. ומשמשת מאכל פופולרי מזה 4,000 שנים.

מסין היא התפשטה לשאר מדינות מזרח אסיה, ורק במאה ה-19 הגיעה לאירופה ולארצות הברית.

גידול הסויה הוא מאוד יעיל מאחר וזהו צמח אשר דורש השקיה מועטה קל לגידול, וערכו בתזונתי הוא רב. מרבית שטחי הגידול נמצאים דווקא בארה"ב, ארגנטינה ברזיל ורק כ 8% בסין.

עקב היותו של הצמח קל ונוח לגידול הוא משמש לא רק כמזון, (מספוא לבע"ח, כדשן, ובתעשיה, לייצור דבק, נרות, לכה, דיו, סבון, סיבים סינטטיים ותחליף לגומי)

המגמה ההולכת ופושטת בעולם היא לעבור ליותר שטחי גידול של סויה הנותנים מענה למגוון תחומים מלבד האכלת אוכלוסיית העולם.

אז מה יש בה בסויה שהיא כה פופולרית?

ראשית היא מהווה מקור חלבון מלא מן הצומח. בכך היא נותנת מענה לצמחונים טבעונים וכאלה הרגישים ללקטוז. בנוסף, הסויה עשירה בוויטמינים מקבוצת B ובמינרלים כמו ברזל, סידן ומגנזיום.

נכון שמדברים כיום על בשר או חלב מהונדס מתאי גזע, אשר יתן מענה לאוכלוסיית העולם הגדלה בצעדי ענק, במקום גידול יקר של בעלי חיים לצורך מאכל. (וישנו כמובן גם הפן המוסרי).

עדיין הסויה היא מצרך זמין נגיש וקל לצריכה.

שנית הסויה היא מקור זמין נגיש וזול ללציטין. (לציטין הינו חומר מתחלב פופולרי בתעשיית המזון, עקב היותו מסיס בשומן ובמים, הוא מקשר בין חומרי גלם שונים.)

הלציטין קיים גם בגופנו ומיוצר בכבד. תפקידו לסייע בהעברת גורמים מסיסי שומן מבעד לקרומי התאים. ובין השאר הוא מפרק כולסטרול ושומנים בדם בהתאם לצרכי הגוף השונים.

מהסויה מכינים מגוון רב של מזונות, החל מפולים קלויים, דרך צריכת הפולים על תרמיליהם (אדממה), הכנת תחליפי חלב, מעדנים, גבינות, רטבים, טופו, טמפה ומיסו (פולי סויה מותססים), שמן , ופתיתי חלבון יבשים כתחליף לבשר או דגים. עקב היותו של המוצר חסר טעם, ניתן לעבד אותו בצורות שונות והוא סופח את טעמי התבלינים המוספים אליו.

סויה מכילה גם כמות יחסית גבוהה של פיטואסטרוגנים, שהם מולקולות דומות במבנה להורמון אסטרוגן, ויחסו להן השפעה חלשה אסטרוגנית או אנטי-אסטרוגנית.

בעבר, הועלו חששות שיתכן והסויה משפיעה לרעה על התפתחות מינית מוקדמת של בנות או שיש לה השפעה רעה על מיניות הגבר, או חס וחלילה עלולה לגרום להתפתחות של סרט השד.

בשנים האחרונות חששות אלו הופרכו, ומשרד הבריאות בשיתוף עם עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, פרסם עוד בשנת 2017 נייר עמדה בנושא ההשפעות הבריאותיות של הסויה:

" המסקנה העולה מסקירת המחקרים היא שצריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות: ינקות, ילדות והתבגרות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. היא אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים כמו: סרטן השד, הערמונית ורירית הרחם ועבור מחלות לב וכלי דם."

מחקרים רבים בדקו ומצאו שלסויה השפעה מיטיבה על תסמונות של גיל המעבר, כגון גלי חום, או אוסטאופורוזיס, וצריכתה משפרת את איכות החיים.

לסיכום:

הסויה נמצאת במגוון רב של מזונות. שימושיה בתעשיית המזון הם לא רק כאופציה איכותית לחלבון עבור צמחונים וטבעונים, או רגישים ללקטוז (הצורכים אותה כתחליף למוצרי חלב) אלא אף כחומר מתחלב, המקשר בין חומרי גלם שונים, בייצור של חטיפים עוגות שוקולד ממרחים תבלינים ואף משמש כמזון לבע"ח, ובתעשייה ליצור דבק, נרות, לכה, דיו, סבון, סיבים סינטטיים תחליף לגומי ועוד.

הסויה בטוחה לצריכה, בכל גיל ומגדר. היא נמצאה כעוזרת להקלת תסמונות גיל המעבר. ומשתלבת היטב בתפריט כתוספת בריאה מהצומח.

לעוד טיפים, על צריכת סויה, ולא רק....

צרו קשר.

https://www.gov.il/he/departments/general/food-service-soy