על גלוטן והשמנה. הקשר והגשר לאיכות חיים.

אם גם אתם פצחתם בדיאטה ללא גלוטן, מתוך מחשבה לרדת במשקל, או לקיים אורח חיים בריא.

חשבו על כך שנית.

לא חברים, דיאטה נטולת גלוטן – היא לא דיאטת הרזיה. הימנעות מגלוטן הוא צורך קיומי בריאותי של אלו הרגישים לו, וביחוד הלוקים באי סבילות לגלוטן- הצליאקים.

נכון שישנה מודעות גבוהה כיום לנושא, אך עדיין אני נתקלת בבלבול בנושא הגלוטן, ואני פה לעשות קצת סדר.

למה הימנעות מגלוטן הפך לשם נרדף לדיאטת הרזיה, או לאורח חיים בריא?

• יתכן כי אחד הסימפטומים של חולי צליאק הוא איבוד משקל, ולא מהטעם הרצוי, אלא כתוצאה מספיגה לקוייה של רכיבים תזונתיים, וחוסר תיאבון לאור נפיחויות גזים וכאבי בטן עזים.

• או כי גלוטן הוא חומר אלרגני, מאחר והחיטה של היום עברה שינויים הנדסיים ומוטציות במהלך השנים, והמנעות מגלוטן נחשבת לבריאה, לכל האוכלוסיה.

בכל מקרה, זה ממש לא עוד טרנד אופנתי.

מחלת הצליאק-(בעברית דגנת) היא הפרעה דלקתית כרונית, של המעי אשר גורמת לחוסר ספיגת המזון על ערכיו התזונתיים, עקב אי סבילות לאנזים הנמצא בגלוטן.

היא אינה מסכנת חיים, וניתן לחיות איתה חיים מלאים וטובים, בתנאי ששומרים על דיאטה מוקפדת ללא גלוטן,

אולם, ללא הקפדה, מעבר לתחושות וכאבים של הלוקה בה, היא עלולה לגרום לבעיות רפואיות חמורות, ומהווה בתורה טריגר למחלות אחרות. (ממחלות מעי שונות, תסמונת מטבולית, אוסטאופורוזיס, ואפילו סרטן).

אז מה הקשר להשמנה?

מחקר אשר נערך בצ'ילה, וביקש לבדוק את התפתחות הצליאק בשני העשורים האחרונים, מצא כי כמות חולי הצליאק עלתה משמעותית בקרב ילדים. ממצא מעניין הוא שאם לפני 20 שנים המאפיין העיקרי היה תת תזונה , הרי שבשנים האחרונות יותר ויותר חולי צליאק סובלים ממשקל יתר.

מחקרים אחרים מראים כי למרות היצמדות לדיאטה נטולת גלוטן ,דיאטה זו בלבד עלולה לגרום לחוסרים תזונתיים ולהשמנת יתר.

מחקר נוסף שבדק חולי צליאק (כאלו אשר ידעו על מחלתם וקיימו דיאטה נטולת גלוטן, לעומת אלו אשר לא היו מודעים להיותם חולי צליאק כלומר ללא תסמינים, ואשר התבקשו לדבוק בדיאטה נטולת גלוטן) ומצא כי חולי צליאק הינם בעלי נטיה גבוהה לחלות בתסמונת המטבולית (תסמונת הכוללת מחלות לב וכלי דם, סוכרת, טרשת עורקים, והשמנת יתר) וכן לסבול מכבד שומני שלא מצריכת אלכוהול.

ההסבר לכך הוא צריכה עודפת של סוכר, בצקים שאינם מכילים גלוטן, ושומנים מהחי.

לאור העובדה כי מתרבים מקרי אי סבילות לגלוטן והסברה כי ישנם גורמים סביבתיים לכך,

נשאלת השאלה האם ילדים עם צליאק, יכולים לפתח תסמונת מטבולית או להפך?

מחקר אשר בדק את הנושא, מצא כי ילדים הסובלים מעודף משקל, ובעלי נטיה למחלות אוטואימוניות, עלולים לפתח אי סבילות לגלוטן (צליאק) בסיכון גבוה.

כך שאנו למדים, כי הקשר הוא דו כיווני.

ישנן שתי סיבות עיקריות לכך. האחת- הקושי לשמור על דיאטה נטולת גלוטן לאורך זמן. הרבה חולי צליאק נשברים וחוטאים. הסיבה השניה היא- צריכת פחמימות מוגברת ובעיקר תחליפים.

אחת הבעיות הגדולות כמו בכל נושא שבעולם היא ברגע שאומרים לנו להמנע ממשהו, ואנחנו מחפשים לו תחליף. ותחליף, כשמו כן הוא- אינו הדבר האמיתי.

זאת ועוד- עדיין חלק נכבד מהמזון הנצרך בעולם מסופק מפחמימות ובצקים.

בשוק קיימים המון מוצרים חדשים, בעלי טעם, ריח ומרקם "כמו הדבר האמיתי".

על מנת שקמח ללא גלוטן יתפקד כמו קמח חיטה רגיל, (שהרי הגלוטן הוא זה האחראי על התכונות הנדרשות כדי שהבצק יצליח) ברוב המקרים אם נקרא את האותיות הקטנות נגלה כי ע"מ להשיג את הטעם הממכר, הכניסו למוצר הרבה חומרי טעם ריח וצבע מלאכותיים, משפרי אפיה שאינם טבעיים, ותחליפי גלוטן בצורת קמחים חסרי ערך תזונתי אך מלאי פחמימות ריקות.

מה אנו למדים מכל זה-

• אבחון מוקדם והקפדה יתרה על צריכת מזון ללא גלוטן מונעת את הסיבוכים האפשריים בגיל מאוחר יותר.

• ישנם תחליפי קמחים רוויי חומרים שלכאורה הם בתקן בריאותי כזה או אחר, אבל גורמים לנזקים בריאותיים בטווח הארוך.

• ישנם הרבה דגנים זרעים וקטניות שאינם מכילים גלוטן. אולם עם זאת עדיין יש לשים לב שלא באו במגע עם גלוטן, בעת האריזה.

ניתן לשמור על אורח חיים בריא ומשקל תקין ע"י נקיטת צעדים פשוטים:

1. רכישת קטניות, אגוזים ועדשים ממקור שנארז בסביבה ללא גלוטן. ניתן לטחון בקלות רבה (מטחנת תבלינים/קפה) את הכמות הנדרשת בכל פעם למתכון מסוים.

2. שילוב של הרבה ירקות ופירות טריים בתפריט היומי.

3. צריכת מזון טרי איכותי (מן הצומח ו/או מהחי)

4. להמעיט שימוש בסוכר לסוגיו סוכר לבן, חום, דבש, מייפל, סילאן. כי סוכר הוא סוכר הוא סוכר.

5. להשתמש במתינות בממתיקים טבעיים כמו אגבה, סטיויה.

6. קריאת רשימת הרכיבים על מוצרים קנויים. (טיפ: ככל שמכילים פחות רכיבים, מעיד על איכות טובה יותר)

רוצים לדעת יותר, לחיות בריא, ולקבל עוד טיפים, יעוץ מקצועי בנושא צליאק ורגישות לגלוטן, פנו אלי.

ביבליוגרפיה:

Marciniak, M.; Szymczak-Tomczak, A.; Mahadea, D.; Eder, P.; Dobrowolska, A.; Krela-Kaźmierczak, I. Multidimensional Disadvantages of a Gluten-Free Diet in Celiac Disease: A Narrative Review. Nutrients 2021, 13, 643.

Can Celiac Disease Present Along With Childhood Obesity?

Livshits, O. E., Shauol, R., Reifen, R., Matthias, T., & Lerner, A. (2017). Can celiac disease present along with childhood obesity. Int J Celiac Dis, 5(1), 19-23.‏

Villanueva, M., Oyarzún, A., Leyton, B., González, M., Navarro, E., Canales, P & Araya, M. (2020). Changes in age at diagnosis and nutritional course of celiac disease in the last two decades. Nutrients, 12(1), 156.‏

Di Nardo, G., Villa, M. P., Conti, L., Ranucci, G., Pacchiarotti, C., Principessa, L., ... & Parisi, P. (2019). Nutritional deficiencies in children with celiac disease resulting from a gluten-free diet: A systematic review. Nutrients, 11(7), 1588.‏

Diamanti, A., Capriati, T., Basso, M. S., Panetta, F., Di Ciommo Laurora, V. M., Bellucci, F., ... & Francavilla, R. (2014). Celiac disease and overweight in children: an update. Nutrients, 6(1), 207-220.‏

Agarwal, A., Singh, A., Mehtab, W., Gupta, V., Chauhan, A., Rajput, M. S., ... & Makharia, G. K. (2021). Patients with celiac disease are at high risk of developing metabolic syndrome and fatty liver. Intestinal research, 19(1), 106.