על רגישות ואי סבילות

תחת השם הכוללני של רגישויות, ישנן רמות שונות של רגישות, אלרגיה, או אי סבילות, ולפני שנתחיל למנות אותן, רצוי לעשות קצת סדר.

ההבדל בין רגישות לאי סבילות או אלרגיה

רגישות לרכיב/מזון כל שהוא היא בד"כ דרגה קלה, כלומר מדובר ברכיב כלשהוא במזון אשר הגוף רגיש אליו, ברמה של כאבים, פריחה, שלשולים, נפיחות, גזים והרגשה לא נעימה באופן כללי.

רגישות לרכיב/ מזון בד"כ אינה מסכנת חיים, ומי שסובל.ת ממנה משתדל.ת להמנע מאותו מזון, ככל הניתן.

לעומת זאת אי סבילות (לגלוטן/לקטוז) או אלרגיה (לשומשום/ בוטנים/ביצים/ וכו') אלו כבר הרמות הקשות שבהן אכילה מהרכיב/מזון המסויים עלולים לגרום לתופעות חמורות של קשיי נשימה, שוק אנפילקטי ועד מוות.

מחלת הצליאק- אי סבילות לגלוטן, יוצאת דופן בכך שאינה מסכנת חיים במיידי. כלומר אם צורכים גלוטן, יתכנו תופעות של כאבי בטן ונפיחויות קשות, התעלפויות, וצריכת גלוטן תוביל בסופו של דבר לחסרים תזונתיים קשים עקב אי ספיגת המזון במעי, והגברת הסיכוי לחלות בסרטן המעי בגיל מאוחר יותר.

ישנם מזונות אשר נחשבים לאלרגניים עקב העובדה כי אוכלוסיות רבות בעולם רגישות או אלרגיות אליהם.

ביניהם: בוטנים, ביצים, לקטוז, גלוטן, שומשום, אגוזים.

לשמחתנו הרבה, כיום ניתן למצוא שפע של אפשרויות לסובלים מרגישויות למזון, המודעות לכך היא רבה, כחלק מתפיסת השמירה על סביבה ירוקה וברת קיימא,

וכך אורחות חיים שפעם היו יוצאות דופן, והיום הן פופולריות, יצרו ביקושים רבים למזון מסוג מסוים ותעשיית המזון עומלת לספק את הצרכנים השונים החל מטבעונות (ללא מוצרים מהחי) דרך מוצרים ללא גלוטן, מזון אורגני, וכו.

אם גם אתן.ם סובלות.ים מרגישות או אי-סבילות למזון מסויים או אפילו כמה, פנו אלי.

כי ניתן בכל מצב לשפר את הבריאות, ולמצוא את אורח החיים הבריא הנכון והמתאים, לפתרון הבעיה, ושמירה על גוף מאוזן.