על רגש ואוכל - אכילה רגשית.
- אורית ארבל
- 7 ביוני 2022
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 1 בספט׳ 2022
קמתם עם מוטיבציה שיא. ועשיתם V על התכנון, הוצאתם לפועל, המטרות לפחות בחלקן הושגו.
אבל במהלך היום קרה משהו, ומצאתם את עצמכם פותחים וסוגרים את המקרר, וזה היה מאוחר מידי.
רגע אחרי, מתחילים רגשות האשם. החרטה. "למה עשיתי את זה לעצמי?"
אז דעו שאתם לא לבד.
זוהי אכילה רגשית.
באופן כללי, אכילה רגשית מתייחסת לאכילת יתר וגם להימנעות מאכילה.
בפוסט הזה ארצה להתייחס לאכילת יתר, בתגובה לרגשות שליליים וכדרך להתמודד איתם.
למה זה קורה?
חלק מהסיבות עיקריות לאכילה רגשית
1. שיעמום. כאשר משעמם לנו, אנו פונים למקום הכי מנחם, מעסיק וגורם לתחושה מידית של עונג ורוגע- האוכל. תקופת הקורונה, היתה סמן מובהק לכך. כאשר כולנו היינו בסגר מוחלט, ללא יכולת לצאת לפעילות / לימודים/ עבודה בחוץ, הדבר הראשון אליו פנינו היה האוכל.
2. פיזיולוגיה של הגוף.
בעוד החיים המודרניים עברו שינויים מרחיקי לכת, ותרבות השפע מספקת לנו הכל , אנו חיים בתוך גוף שהוא מכונה מופלאה אך מתוכנתת לתפקוד בדיוק כמו לפני מיליוני שנים.
הביולוגיה הכימיה והפיזיולוגיה של גופנו, לא השתנו. וכ
ך נוצר דיסוננס בין תפקוד הגוף לבין הפירוש שלנו לרגשות ותחושות, ולצורך לפצות עליהם באוכל.
3. חוסר יכולת להתמודד עם רגשות קשים.
תינוק בן יומו מתוכנת להבחין בין רעב, לצמא, לכאב, לקור ולצורך בחום ובאהבה. הוא תלוי בנו לקיומו. והדרך היחידה שלו היא לאותת על מצוקה באמצעות בכי.
פעמים רבות, כהורים טריים אנו מפרשים בכי כרעב, מאכילים את התינוק יתר על המידה.
ומהר מאוד הוא לומד שזה אכן יכול לנחם, זה טעים. הוא מוחזק על הידיים, מחייכים אליו, משמיעים לו קולות רכים, החיים הטובים.
כשהוא גדל ומתחיל לאכול מוצקים, בכל פעם שהוא בוכה, מרגיעים אותו עם מזון טעים ומנחם. הוא לומד במהירות ששוקולד (כשם גנרי למזון מנחם) הוא פתרון טעים ונפלא למצוקה. אמיתית או מעושה.
מחקר שנערך באיטליה, שהיתה בין הראשונות להכנס לסגר עם פרוץ הקורונה לחיינו, מראה כי מצבי חרדה, חוסר וודאות והפחד מעתיד לא וודאי (מתי יסתיים הסגר) בדידות וחוסר יכולת לקיים חיים קודמים, גרם להתקפי אכילה (binge eating ) וכן לאכילה רגשית. מסקנת המחקר היא שסגר מוביל לדפוסי אכילה לא בריאים.
4. חוסר יכולת להבחין בין רעב לצמא.
בניגוד לבעלי החיים, אנו מבלבלים לעיתים קרובות בין תחושת צמא לרעב. בעולם השפע המערבי, נדיר מאוד שאנחנו באמת רעבים. כל 3-4 שעות אנחנו מכניסים מזון לפה (איכותי או לא) ואם אנו יושב
ים במשרד ממוזג, מול מחשב, לעיתים קרובות שותים מעט מידי מים ויותר מידי משקאות אחרים.
5. נורמות חברתיות
האוכל כבר מזמן אינו מספק את צרכי הגוף הרעב. הוא הפך לנחמה, לליווי לבילויים אחרים והרבה פעמים הוא הבילוי עצמו.
ולא סתם הרייטינג של תוכניות הבישול למיניהן עלה בשנים האחרונות.
האוכל מלווה אותנו בחגים, בשמחות, באבל, ולמרות שאנו יודעים שבתרבות השפע תמיד נוכל להשיג אותו עדיין אנו מתנהלים ממקום למקום, במחשבה תחילה מה ניקח אתנו או היכן נעצור אם נהיה רעבים.
המחשבה של "מה אני אוכל לארוחה הבאה" מלווה אותנו לא מעט.
מעבר לכך שאכילה רגשית אינה אכילה בריאה, היא עלולה לגרום להשמנה, לדימוי גוף מסולף, להפרעות אכילה אחרות, ועל כך בפוסט הבא.
מה עושים?
לוקחים שליטה על הרגש ששולט בנו.
קודם כל לומדים להקשיב לגוף.
כצעד ראשון, בכל פעם שעולה הצורך לאכול, נבחן את הרגש העולה באותו רגע. ונבחין מתי מדובר ברעב ומתי בתגובה ללחץ/ כעס/ חרדה או עצבנות המודעות היא המפתח להתמודדות.
מוצאים עיסוק שאוהבים, שאינו קשור לאכילה.
מחליפים מזון לגוף- במזון לנפש באמצעות פעילות חברתית, ספורטיבית, ריקוד, ציור, צילום, פיסול, כתיבה, בילוי בתיאטרון/מוזיאון/ קולנוע/ מוסיקה/אירוע חברתי, או כל דבר אחר שעולה ברוחכם.
רוצים לדעת עוד ולקבל כלים מותאמים אישית לצאת ממעגל השעבוד של רגש-אוכל, ללמוד דפוסי התנהגות חדשים, ולאכול כשרעבים וכשצריך,
דברו איתי.
Increased emotional eating during COVID-19 associated with lockdown, psychological and social distress Cinzia Cecchetto , Marilena Aiello , Claudio Gentili , Silvio Ionta , Sofia Adelaide Osimo
זה מסוג הדברים שאני מכיר (פלוס-מינוס מבין את זה), אבל הקריאה פה עזרה לי שייפול האסימון! תודה אורית, בבקשה תעלי עוד פוסטים 😃