top of page

היקום כולו מורכב מאנרגיה. כך גם גוף האדם. האנרגיה הזו היא תנודה /רטט במחזוריות ובפרקי זמן שונים.

מהו תדר או תדירות?

בפיזיקה אפשר להסביר כל תופעה מחזורית, ובפרט גלים, במונחים של תדירות , אורך גל, (אמפליטודה) ומהירות. הגל הפיזיקלי הוא תנועה כל שהיא במרחב, והתדירות (או התדר) היא כמות הפעמים שהתנועה מתרחשת בפרק זמן מסוים.

תדר, או תדירות מקבלות הגדרות שונות בהתאם לתחום המדעי.

הגלים שבהם אעסוק הם גלי קול וגלים אלקטרומגנטיים.

גלי קול הם גלי אורך שעוברים דרך האוויר למשל. ואילו גלים אלקטרומגנטיים הם קרינת השמש, קרינת מיקרוגל, קרני רנטגן, רדיו, סלולר וכו'.

לתדר על סוגיו יש השפעות על הגוף, וקרינה חזקה במיוחד עלולה להשפיע על התאים בגופנו. 


הליכים רפואיים שונים המשתמשים בגלי רדיו וחלקי מתכת שונים בגוף עלולים להשפיע על הגוף ישירות ובעקיפין.

זו הסיבה אגב, שטכנאי הרנטגן מניח סינר עופרת על המטופל ויוצא מהחדר בזמן הצילום.

מסיבה זו גם מומלץ למרוח קרם הגנה לפני חשיפה לשמש, שכן זו קרינה אלקטרומגנטית בתדרים על-סגולים (UV) הנחשבת מסוכנת לעור.


חשיפה לשדות מגנטיים באופן ציבורי כתוצאה מעיסוק או כתוצאה מגידול בשימוש במכשור אלקטרוני משפיעים על בריאות האדם. ישנם מחקרים המתארים את הסיכון במוטציות, טראומה מינית ואי פוריות בתא מין גברי כתוצאה מקרינה סלולרית. מחקרים נוספים מצאו כי אנשים אשר בילו יותר מ 50 דקות יומיות בשימוש בנייד עלולים ללקות בדמנציה מוקדמת ונזק לתאים אחרים כתוצאה מיתר חום וקרינה.

הועדה הבינלאומית להגנת קרינה לא מייננת, ה -The International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection (ICNIRP) פרסמה בשנת 2020 מאמר שמטרתו היא לייסד קו מנחה להגבלת השימוש בגלי רדיו לצורך הגנה טובה לבני אדם נגד השפעות בריאותיות הנגרמות מחשיפה לגלי רדיו אלקטרומגנטים קצרי טווח וארוכי טווח. מדובר במכשור הנמצא דרך קבע בביתנו החל מתנור מיקרוגל, טלויזיה, Wi-Fi , בלוטות' סמרטפונים וכו.

 

זיהום רעש

תדר גלי קול הוא דווקא כזה שניתן להרגיש, או יותר נכון לשמוע. אוזן האדם הממוצע מסוגלת לקלוט תדר מ 20 הרץ עד 20,000 הרץ (HZ יחידת תדר של ארוע בשניה). קולות שתדירותם נמוכה יותר או גבוהה יותר, אינם נשמעים לנו.


מחקרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות בנושא חשיפה לתדר נמוך והשפעתו על הבריאות. מצאו כי חשיפה לגלי קול נמוכים  (רעשי מכונות, תחבורה, טורבינות רוח. מוסיקה רועשת)  וכן חשיפה ממושכת לרעשים פתאומיים מלחיצים כגון סירנות אמבולנסים/רכבי משטרה/ כבאות והצלה, גרמו במרבית המקרים להפרעות שינה, חוסר נוחות, רגישות, עצבנות, סטרס, אובדן שמיעה, טנטון, כמו כן נצפו השפעות נוספות כגון תדירות סטיית הכרומוזומים בתאי מח עצם, כיבים פפטיים במעי ומערכת העיכול. השפעה על מחסום הדם מוח (BBB), ואף שינוי בקצב זרימת הדם.

ארגון הבריאות העולמי פרסם את הנחיותיו לגבי זיהום רעש באירופה בשנת 2018 פרסום זה מצהיר כי  נדרשת העמקה יתרה של השפעת רעש טורבינות רוח שהוא במילים אחרות רכיב של תדר נמוך.


ואצלנו? בשנה האחרונה כולנו חווים זאת ביתר שאת, ותושבי הדרום חווים כבר שנים רבות את רעשי האזעקות, ההפצצות, היירוטים, הנפילות, וכל אלה גורמים ללחץ נפשי רב.

 

מה ניתן לעשות?


  • להקשיב לצלילים מרגיעים. צלילים מרגיעים כמו צלילי טבע (רעש גלים, ציפורים מצייצות) או מוזיקה אינסטרומנטלית  כגון מוסיקה למדיטציה, או קערות טיבטיות, או האזנה לתדרים 528, 417  יכולים להוריד את רמות הלחץ, לשפר את מצב הרוח ולעזור לנו להתרכז. מחקרים מראים כי האזנה למוזיקה שקטה יכולה להפחית את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) ולייעל את תהליך הריפוי.

  • להגדיר בכל המכשירים שברשותינו (סמרטפון) צלילים נעימים ומרגיעים.

  • לסובלים מטנטון מומלץ להקשיב ברקע ל"רעש לבן". (רעש סטטי קבוע המכסה על רעשי הרקע בסביבה, ומסייע לריכוז, הירדמות, ומקל על ציפצופים הנשמעים באוזן)

  • לאלו המחוייבים לעבוד במפעלי תעשיה, מקומות רועשים בהגדרה, להקפיד על אוזניות מתאימות.

 

רוצים לדעת עוד, מעונינים בשינוי מיטיב לחיים בריאים וטובים,

מוזמנים ליצור קשר לקבלת מידע וליווי מותאם אישית.







ביבליוגרפיה

 

Araújo Alves, J., Neto Paiva, F., Torres Silva, L., & Remoaldo, P. (2020). Low-frequency noise and its main effects on human health—A review of the literature between 2016 and 2019. Applied sciences10(15), 5205.‏

 

Moradi M, Naghdi N, Hemmati H, Asadi-Samani M, Bahmani M. Effects of the Effect of Ultra High Frequency Mobile Phone Radiation on Human Health. Electron Physician. 2016 May 25;8(5):2452-7.

 

Guidelines for Limiting Exposure to Electromagnetic Fields (100 kHz to 300 GHz)

 
 
 

עודכן: 11 בנוב׳ 2024




האוכל עושה את האדם. זו לא סתם אמרה. מה שנכניס לפה משפיע ישירות על בריאותנו.

בעידן המודרני, שבו אנחנו חשופים לאפשרויות רבות בתחום התזונה, חשוב לזכור את העקרונות הבסיסיים של תזונה בריאה.


מהי תזונה בריאה?

תזונה בריאה היא אורח חיים. היא כוללת מגוון רחב של מזונות, איזון בין קבוצות המזון השונות ואכילה מתוך מודעות.

בין אם התזונה שלכם כוללת מזון מהחי, צמחונית, טבעונית, כשרה, ללא גלוטן, עם או בלי פחמימות

קבלו מספר המלצות שיתאימו לכולם:


  • שתיית מים: גופנו עשוי מ 75% מים. יש לצרוך לפחות בין 10-12 כוסות ביום. ( מים מסייעים להתחדשות רקמות ותאים, זרימת דם, משפרים את תהליכי העיכול. עוזרים לסילוק רעלים מהגוף, מונעים תחושות רעב, מווסתים את טמפרטורת הגוף ועוד)


  • לצרוך בין 2 ל 3 ארוחות ביום: שגודלן תלוי בסדר היום שלכם, והעדפה אישית. (ארוחות ביניים מומלצות במקרים ספציפיים. באופן עקרוני, יש לתת לקיבה מנוחה בין ארוחה לארוחה).


  • צריכת מזון טרי: ככל הניתן. מזון שהכנתו נעשתה בסמוך לצריכתו היא אידאלית. לא תמיד זה ניתן ליישום, אבל לשם צריך לשאוף. מזון מוכן עם כמה שפחות רכיבים. ככל שהמזון מכיל יותר רכיבים (בדגש על חומרי טעם וריח, וחומרים משמרים) כך הוא יותר מעובד ומתועש וגורם לנזק בריאותי. מזון מתועש מכיל חומרים מזיקים שהגוף מתקשה לעכל, מה שבתורו עלול ליצור רגישות/אלרגיה, וכאבי ראש לרכיבים מסוימים.


  • פירות וירקות: חשוב להכניס לצלחת שלנו כמה שיותר צבעים! הם מלאים בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.


  • דגנים מלאים: כמו אורז חום, קוואקר ולחם מחיטה מלאה, שמספקים סיבים תזונתיים ותחושת שובע.


  • חלבונים בריאים: כמו קטניות, אגוזים, ביצים דגים ובשר רזה.


  • שומנים טובים: כמו אבוקדו, שמן זית, שמן קוקוס, טחינה ואגוזים.


  • סיום האכילה:  לסיים לאכול לפחות שעתיים לפני השינה. בזמן השינה הגוף מתפנה לפעילות של התחדשות. אם אכלתם ממש לפני השינה, הגוף יפנה את המשאבים לעיכול קודם כל, כי מזון לא מעוכל יתחיל לתסוס בקיבה. משאבים המופנים לעיכול יפגעו בשאר הפעילות שעל הגוף לבצע. וככל שאנו מתבגרים, נחוש זאת יותר. ( חוסר נוחות, צרבות, נפיחות). כמוכן מומלץ להימנע משתיית משקאות ממריצים (קפה) בערב. משום שממריצים פוגעים באיכות השינה ויגרמו ליקיצות מרובות.


  • חליטות  צמחים: הוא פתרון בריא, יעיל וטוב. חליטות מצמחים שונים עוזרות לתחזוקת הגוף, ולכל צמח יש את הייעוד שלו (המרצה, הרגעה, פינוי נוזלים, תמיכה במערכות הגוף השונות).

    צמחי מרפא נמצאים בשימוש רב בתחום הרפואה המשלימה ולא רק. וניתן לצרוך אותם לא רק לצורך ריפוי ,כי הם  טעימים ובריאים לנו.

    איזה צמחים?

    תה ירוק, זוטא לבנה, נענע, רוזמרין, קינמון, לואיזה. בשעות הערב מומלץ לעבור לחליטות שלא מכילות קפאין, ומרגיעות. כמו קמומיל, לימונית, פסיפלורה, לבנדר. אלו ירגיעו ויכינו אתכם לקראת שינה טובה.

 

זכרו, תזונה בריאה לא רק משפרת את מצב הרוח והאנרגיה, אלא גם תורמת לבריאות הגוף והנפש.

אם אתם מעוניינים לעשות שינוי באורח החיים, וליווי אישי במסע הזה, בקצב שלכם,

מוזמנים ליצור איתי קשר.



 
 
 

עודכן: 11 בנוב׳ 2024


כדי לחיות בריא, ואם ניתן לזקק את הכל לכדי שלושת הדברים החשובים ביותר, הייתי אומרת

תנועה. תזונה. ותדר.


בפוסט הנוכחי אני אתמקד בתנועה:

גוף האדם נועד להיות בתנועה רוב הזמן. אלא שבמציאות של ימינו הוא פחות ופחות צריך להיות בפעילות פיזית כדי להשיג את צרכיו. אורח חיים יושבני יוצר בתורו בעיות בריאותיות, החל מבעיות שלד (כאבי גב -כתוצאה מישיבה ממושכת. צוואר- כתוצאה מרכינה מול מסכי הסמרטפון. מפרקים בדגש על פרק כף היד- כתוצאה משימוש בעכבר המקלדת) דרך השמנה, ומחלות כרוניות אחרות.

למה זה חשוב:

  • בריאות- תנועה מסייעת בשיפור תפקוד כל המערכות הפנימיות.הלב, חיזוק השרירים והעצמות, וגם לשמירה על משקל גוף תקין.

  • מצב רוח- פעילות גופנית מגבירה את השחרור של אנדורפינים, המכונים "הורמוני האושר", ועוזרת להפחית מתח וחרדה.

  • שינה טובה- פעילות סדירה יכולה לסייע בשיפור איכות השינה. פעילות גופנית מסייעת בוויסות הביולוגיה של השעון הפנימי שלנו, כלומר היא עוזרת להרגיש עייפים יותר בשעות הערב ולהתעורר רעננים בבוקר. מחקרים הראו כי פעילות גופנית בשעות היום יכולה לשפר את איכות השינה באופן משמעותי.

 

מערכות הגוף מתוכננות להיות בזרימה מתמדת. של מידע, חילוף חומרים, פעילות עצבית, זרימת דם, אוויר, מזון, גזים. בקיצור, הכל נע וזורם. כאשר הבריאות טובה, ישנה זרימה תקינה והגוף מתפקד היטב, זו נחשבת בריאות.

כאשר ישנה חסימה במקום מסויים נוצרת דלקת. נוזלים מצטברים מאחר ואינם יכולים להמשיך במסעם, כך נוצרת למשל סינוסיטיס (דלקת מערות האף) . או נוזלים וליחה המצטברים באוזניים, בריאות ויוצרים בצקת, דלקת, וכן הלאה.

מערכת החיסון אמורה לעמוד על המשמר, ולמנוע מחיידקים ווירוסים לחדור לגוף. כאשר היא מוחלשת, ולא מבצעת את תפקידה, הדבר יבוא לידי ביטוי בחולי כרוני, בדלקות בדרכי הנשימה/ האף/ דרכי שתן וכו', מה שגורר נטילת אנטיביוטיקה בתדירות גבוהה, שבתורה גורמת לחיידקים להיות עמידים יותר ויותר. ובקיצור- מעגל אין סופי שאינו בא לפתרון.


מה עושים:

בחרו בפעילות שאתם אוהבים, ספורט.  הליכה, עליה וירידה במדרגות, שחיה, ריצה, משחקי כדור, רכיבה, פילאטיס, ריקוד, יוגה, קרוספיט, כל פעילות שהיא, תועיל לתנועתיות כלל המערכות בגוף. ותתרום לבריאות טובה.

כמוכן, אם עליכם לשבת שעות מול מחשב, מומלץ לקום כל חצי שעה, להתמתח, לבצע נשימות איטיות ועמוקות,לחלץ עצמות: לרענון המחשבה, מנוחה לעיניים, והזרמת דם לכל מקום בגוף.


זכרו, תנועה היא מתנה שאנחנו מעניקים לגוף שלנו!

אז לזוז. כמה שיותר. כל הזמן.

אם אתם מעוניינים לעשות שינוי באורח החיים, וליווי אישי במסע הזה, בקצב שלכם,

מוזמנים ליצור איתי קשר.



 





ביבליוגרפיה

Watson AM. Sleep and athletic performance: Current Sports Medicine Reports. 2017;16(6):413-418. doi:10.1249/JSR.0000000000000418

 

 
 
 

Heading 2

Classic Title

  • YouTube
  • Instagram
  • Facebook
  • LinkedIn

כל הזכויות שמורות לאורית ארבל

bottom of page