top of page

ree

מה ההבדל בין תוסף מזון לתוסף תזונה?

לעיתים יש נטיה להתבלבל ולחשוב שמדובר במינוח שונה לאותו הדבר.

אבל בפועל- אלו שני תחומים שונים לחלוטין.

בעוד תוסף מזון הוא כזה אשר מוסיפים למזון ע"י להשיג נראות מסוימת, מרקם, יציבות, לחות או יובש, עמידות, טעם, ריח, צבע, אשר הופכים להיות חלק מאותו מזון בין אם הם בעלי ערך תזונתי או לא. כמות החומר, אמורה להיות המינימלית ביותר אשר אינה מזיקה לבריאות האוכלוסיה הצורכת אותה.


או עפ"י הגדרת משרד הבריאות:

"חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי או לא. להוספת החומר - מטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון המזון, והוא עצמו, תוצרי הלוואי או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון.”


תוסף תזונה- הוא הויטמינים המינרלים, הפטריות, וצמחי המרפא אשר מיועדים לשפר את בריאותנו ולהעשיר את תזונתנו כאשר היא דלה ברכיב אחד או יותר.


או עפ"י הגדרת משרד הבריאות:

"ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –

(1) תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים;

(2) צמח מרפא לפי פקודת הרוקחים, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;"



תוספי מזון נמצאים במרבית המזונות שאנו צורכים (מייצבים, מסמיכים, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל) ומותרים עפ"י החוק, אולם בריאים? לא בהכרח.

מוצרי מזון מתועשים מכילים יותר תוספי מזון, שלוא ידענו מה הם, לא היינו מכניסים לפינו- גם אם הכמות היא מזערית.

לעומתם, ישנם יצרני מזון שמשתמשים בתוספים טבעיים, כמו צבעי מאכל משורש הכורכום, או סלק, משתמשים בחומצה אסקורבית- שהיא בעצם ויטמין C, במיצוי רוזמרין או תה לשימור והארכת חיי המדף של המוצר וכו'.

בכל פעם שאתם שוקלים לרכוש מוצר כלשהוא, בידקו את רשימת הרכיבים. וחפשו חלופה בריאה יותר. מס' רכיבים מצומצם, שאינם מכילים חומרים סינטטיים, או תחליפים למיניהם, או ממתיקים מלאכותיים - אלא טבעיים. (מלח ים, קמח טפיוקה, סירופ חרובים, סטיויה וכו')

תוספי תזונה הם עולם עצום בפני עצמו. מאחר ואינם מוגדרים כתרופה, הם נמכרים Over the counter.

תרופות מדף. כל אחד יכול לקנות וכל אחד יכול לצרוך.

הפיתוי לצרוך אותם הוא רב מאחר וכל חברה מפרסמת את יתרונותיו של המוצר שלה, ועד כמה הוא יעיל וטוב, ויפתור את כל בעיותיכם ברגע.

העניין שלאיש אין סבלנות לקרוא את השורות הקטנות. וגם אם כן, לא תמיד מובנת רשימת הרכיבים ומשמעותה.


צריכת תוספי תזונה היא תורה שלמה.

יש אלו אשר מזיקים אם נצרכים יחד, (כי משפיעים זה על ספיגת זה) או שהם בטווח שבין לא מועילים ועד מזיקים לצריכה עם תרופות שונות. ויש את אלו אשר טוב לשלב יחד כי הם מעצימים זה את פעולתו של זה.(סינרגטיים).

ישנם תוספים אשר פחות מזיקים גם אם צרכנו מהם כמות גדולה מהמותר,(כמו ויטמין C : מה שלא נספג מופרש החוצה) ויש כאלה אשר כמות מעל המותר עלולה לגרום לנזק חמור (כמו ויטמין D. נדיר אמנם, אך צריכת יתר ממנו תגרום לחוסר תיאבון, וירידה במשקל מתן שתן מוגבר כתוצאה מכך שינוי המאזן המלחים שיגרום הצטברות סידן בעורקים, בעיות לב או אבנים בכליות) או עודף סידן למשל. שהגורמים לו בין השאר היא נטילה מוגזמת. וגורם לשינויים במצבי רוח, חוסר תיאבון צמא, הפרעות בקצב הלב, וכו'.

ואם תשלבו בין ויטמין D לסידן בהגזמה- הבנתם......


לכן,

מומלץ לפנות לגורם מקצועי בתחום, אשר יבחן את מצבכם, אורח חייכם, והתסמונות מהן אתם סובלים, ורק אז להמליץ על צריכת תוספי תזונה כאלה ואחרים.


לסיכום:

· תוסף מזון- הוא רכיב המוסף למזון להשגת ערך טכנולוגי בייצורו, עם או ללא ערך תזונתי.

· במזון מתועש ימצאו תוספי מזון חלקם טובים וחלקם מזיקים, ולכן מומלץ לקרוא את רשימת הרכיבים ולהעדיף מזון עם רכיבים טבעיים ככל הניתן או המופקים מחומרים לא מזיקים.

· תוסף תזונה הוא ויטמין, מינרל, צמח, פטריה וכדומה אשר מעשירים ומשלימים את חסרי התזונה.

· תוספי תזונה כשמם, הם אינם תרופה ולכן נמכרים ללא מרשם לכל אחד, ואין פיקוח על אופן צריכתם.

· נטילת תוספי תזונה ללא המלצות מגורם מקצועי בתחום, עלולה להיות בין בלתי מועילה במקרה הטוב ועד מזיקה במקרה הגרוע.



לראייתי ,

עדיף תמיד לקחת תוסף מותאם אישית לאחר התייעצות עם גורם מקצועי.

רוצים לדעת יותר, ולקבל יעוץ מותאם אישית?

לפגישת היכרות והתאמה ללא עלות

פנו אלי.

ree













ביבליוגרפיה


 
 
 

ree

מזונות מותססים נמצאים איתנו מאז שחר האנושות והם המקור למזונות ומשקאות אלכוהוליים, חומץ, ירקות כבושים, נקניקיות, גבינות, יוגורט,חומצות אמינו של חלבון מהצומח, משחות ורטבים בעלי טעם חלבוני, בצק שמרים ומחמצת.


מהו מזון מותסס?

זהו מזון אשר מיקרואורגניזמים מוחדרים לתוכו או צומחים בו ואשר האנזימים (זרזים של תהליכים כימיים) שלהם - גורמים לפירוק כימי (הידרוליזה) של רב סוכרים, חלבונים, ושומנים ויוצרים מזון שאינו רעיל ובעל טעמים ריחות ומרקמים נעימים וטעימים לחיך.

אל תבלבלו בין מותסס לתוסס. מזון מותסס אכן יכול לתסוס כתוצאה מגזים שנוצרו בתהליך ההתססה , אבל משקאות תוססים- הם בסה"כ נוזלים שהכניסו להם גז Co2.

התססה היא אחת הטכניקות העתיקות ביותר לייצור מזון בעל איכות. למזון מותסס יש בדרך כלל יציבות משופרת ובטיחות בצריכתו, וחלקו יכול להיות מאוחסן ללא צורך בקירור. לא רק זאת, אלא שישנם מזונות מסויימים אשר ההתססה מובילה לשיפור הערכים התזונתיים שלהם, שיפור העיכול והטעם.


על איזה מיקרואורגניזמים מדובר?

בקטריות, שמרים ועובשים. לפני שאתם נלחצים, לא מדובר באלה שקשורים לקילקול שלו. (בקטריות כגון קלוסטרידיום או חלק מהשמרים והעובשים. )

פה מדובר במה שאנו קוראים "חיידקים ידידותיים" . עובש כגון פניצילין למשל -אחראי על פיתוח טעם והבשלה של גבינות. חיידקים המוחדרים ליוגורט וגבינות משפרים ומעשירים את איכות מוצרים אלו.


יתרונות מזון מותסס

1. טוב לעיכול, ביחוד לסובלים ממחלות מעי למיניהן.

2. חיי מדף ארוכים יותר

3. העשרת הרכיבים מבחינת טעמם ומרקמם (לדוגמא: לגבינה יש מרקם וטעם עשיר הרבה יותר מאשר לחלב)

4. הסרת רכיבים לא רצויים ומזיקים במזון המקור. (לדוגמא: בתהליך הכנת הגארי יש הפחתת הציאניד שנמצא בקסאווה או רכיבים הגורמים לגזים הנמצאים בפולי סויה)

5. העשרת הרכיבים התזונתיים עקב הימצאות מיקרואורגניזמים מתסיסים (לדוגמא: שמרים בלחם, /שמרים וחיידקים ידידותיים בגארי או יוגורט המעשירים את איכות המזון)

6. הפחתת זמן הבישול של מזון מותסס.

דוגמאות למזונות מותססים

לחם, נאן, אינג'רה - מיוצר על מצע: חיטה שיפון טף וכו'.

גבינה, יוגורט, קפיר- מיוצר על מצע חלב ומוצקי חלב.

גארי (Garri), פופו (Fufu ) מיוצר על מצע: שורש הקסווה (מערב אפריקה)

קנקיי, אוג'י-.- מיוצר על מצע: תירס (ניגריה, גאנה)

ווארה- - מיוצר על מצע: תפוח סדום. עלי פפאיה. (צפון אפריקה)

אידלי- - מיוצר על מצע:אורז ושעועית שחורה (דרום הודו)

קימצ'י, זיתים, חמוצים, כרוב- - מיוצר על מצע: כרוב, ירקות, אגוזים. (קוריאה,מזרח תיכון,אירופה)

פלארה /נאם פלה/ בודו- מיוצר על מצע: דגי ים ומים. (תאילנד)

פולקה- מיוצר על מצע:מיץ אגבה (מקסיקו)

טמפה, מיסו, רוטב סויה- מיוצר על מצע- פולי סויה (אינדונזיה/המזרח הרחוק)

קומבוצ'ה- מיוצר על מצע תה וסוכר (סין /מונגוליה)

משקאות אלכוהוליים (יין, בירה, וודקה,וויסקי,ג'ין,קוניאק, סאקה,טקילה) המבוססים על התססת לתת, שעורה, ענבים, קנה סוכר, תפוחי אדמה, אורז, אגבה.

חשוב לציין שבעוד בעולם המערבי המזון המותסס תלוי בעיקר על תרביות מוגדרות, זה המיוצר באסיה ואפריקה נסמך על תסיסה ספונטנית טבעית. במדינות מתפתחות המזון המותסס מיוצר ללא פיקוח וללא בקרה תעשייתית.

מה שיוצר חוסר אחידות של תקנים ובטיחות בצריכת מזון זה.


בשנת 2019 התכנסה ועדה מטעם ה ISAPP (ארגון מדעי בינלאומי לפרוביוטיקה ופרה ביוטיקה). על מנת ליישב נושא זה, לאור חוסר הבהירות בכל הקשור להגדרה של מזון מותסס, מה כן נכלל בהגדרה זו ומה לא, ומה ההבדל בינו לבין פרוביוטיקה

המומחים קבעו כי ההגדרה של מזון מותסס הינה "מזון הנוצר באמצעות צמיחה חיידקית רצויה והמרה אנזימטית של רכיבי המזון".


האם כל מזון מותסס הוא פרוביוטי?

מזון מותסס נקרא לעיתים גם מזון פרוביוטי, או שמכיל פרוביוטיקה, והצהרות כגון אלה משקפות את מאמצי היצרנים לשדר לצרכן "מזון בריאותי".

המונח "פרוביוטי" אמור להיות בשימוש רק כאשר מוצר הוכח כמקדם בריאות ומכיל מיקרואורגניזמים חיים.


האם כל מזון מותסס הוא בריא?

לא בדיוק. כאשר אנו צורכים למשל זיתים או חמוצים בשימורים, הם נעשים באופן מתועש. ואז הם מכילים כמות רבה מידי של נתרן (מלח) ו/או סוכר, כאשר המלח והסוכר הם כשלעצמם מתועשים (לא המלח והסוכר שאנו מכירים במטבח הביתי).


ומה לגבי סביצ'ה טרטר וקרפצ'יו?

הסביצ'ה, מנת דג נא הכבושה במלח, לימון , פלפל חריף ותבלינים, והקרפצ'יו, מנת בשר בקר נא פרוסה דק, מתובלת במלח, חומץ בלסמי ותבלינים, או הטרטר שהוא בשר בקר נא טחון ומתובל, כולם לא עוברים תהליך של התססה, אלא כבישה, ומיועדים לאכילה בעודם טריים. למרות הכבישה מזון זה הוא רגיש מאוד להתפתחות חיידקים לא רצויים, ולכן יש להקפיד על חומרי גלם מאוד טריים, על היגיינה בהליך הכנתו, וצריכתו בתוך זמן קצר מאוד בעודו טרי.


מה כן לצרוך?

חמוצים כבושים ביתיים, ומוצרים המכילים חיידקים ידידותיים, אשר בתווית הרכיבים מפורטים סוגי וכמות החיידקים.(יוגורט ביו, גבינות, או כל מזון אשר אנו בטוחים בצורת הכנתו, וסומכים על היצרן שעומד בתנאי התברואה הנדרשים)


וגם, מתכון קל, למזון מותסס, בריא וטעים, מתאים ללוות מגוון רב של ארוחות, וכמובן כשר למאכלי בשר/ חלב, ללא גלוטן, וטבעוני.


מתכון לירקות מותססים (כבושים)

מה צריך?

  • צנצנת זכוכית גדולה.

  • ירקות לבחירתכם (מלפפוני בייבי/ גזר פרוס/ כרוב חתוך/ לפת, קולורבי/ פלפל אדום/ סלרי וכו')

  • 5-10 שיני שום קלופים ופרוסים עבה.

  • כפית גרגירי פלפל שחור שלם.

  • 2-3- עלי דפנה.

  • 2-3 ענפי שמיר לפי הטעם.

  • מים רתוחים שצוננו לטמפ' חדר.

  • מלח הימליה או אטלנטי.

אופן ההכנה

  • לעקר את הצנצנת. (למלא אותה עד שפתיה במים רותחים. לאחר כ 10 דקות, לרוקן וליבש.)

  • לחתוך את הירקות (אם משתמשים במלפפוני בייבי ניתן להשאיר שלמים)

  • למלא את הצנצנת בירקות, לפזר עלי דפנה, שיני שום פרוסים, פלפל שחור שלם ועלי שמיר/

  • למלא את הצנצנת במים: יש להשתמש בכוס, כאשר לכל כוס מים להוסיף כפית מלח/

  • לאטום היטב עם המכסה, ולהניח במקום מוצל. תהליך ההססה תלוי במזג האויר, ככל שיותר חם, הכבישה תהיה מהירה יותר. מידי יום יש לשחרר את הגזים שנוצרו, ע"י פתיחת המכסה וסגירתו. יש להמנע ממגע יד ע"מ לא לזהם את ההתססה/

  • ברגע שהירקות משנים את צבעם ונהיים רכים, הם מוכנים. ואז יש לאחסן במקרר.


לקבלת מידע נוסף, וקבלת יעוץ מותאם אישית,

פנו אלי.

ree





ביבליוגרפיה:

Ray, R. C., & Joshi, V. K. (2014). Fermented foods: past, present and future. Microorganisms and fermentation of traditional foods, 1-36.‏

Steinkraus, K. H. (1997). Classification of fermented foods: worldwide review of household fermentation techniques. Food Control, 8(5-6), 311-317.‏

Sharma, R., Garg, P., Kumar, P., Bhatia, S. K., & Kulshrestha, S. (2020). Microbial fermentation and its role in quality improvement of fermented foods. Fermentation, 6(4), 106.

Marco, M.L., Sanders, M.E., Gänzle, M. et al. The International Scientific Association for Probiotics and Prebiotics (ISAPP) consensus statement on fermented foods. Nat Rev Gastroenterol Hepatol 18, 196–208 (2021). https://doi.org/10.1038/s41575-020-00390-

 
 
 

ree

ולמה לא, בעצם?

כשאומרים סויה, חושבים ישר על מטבח אסייתי. טבעונות. או תחליף למוצרי חלב.

אבל, הסויה היא הרבה יותר מזה, וגם אם אתם לא צרכני טופו, ובכלל רחוקים שנות אור מטבעונות, אתם עדיין צרכני סויה.

איך זה?

סויה מככבת בהרבה מוצרי מזון. החל משוקולד חלב, מריר, וממרחים העשויים משוקולד או בטעם שוקולד. דרך תבלינים, חטיפים מתוקים ומלוחים. מוצרים קפואים, שימורים למיניהם ומוצרי בשר מעובדים, עוף ודגים.


קודם כל קצת היסטוריה.

הסויה היא ממשפחת הקטניות. ובעלת זנים רבים. מקורה בסין. ומשמשת מאכל פופולרי מזה 4,000 שנים.

מסין היא התפשטה לשאר מדינות מזרח אסיה, ורק במאה ה-19 הגיעה לאירופה ולארצות הברית.

גידול הסויה הוא מאוד יעיל מאחר וזהו צמח אשר דורש השקיה מועטה קל לגידול, וערכו בתזונתי הוא רב. מרבית שטחי הגידול נמצאים דווקא בארה"ב, ארגנטינה ברזיל ורק כ 8% בסין.

עקב היותו של הצמח קל ונוח לגידול הוא משמש לא רק כמזון, (מספוא לבע"ח, כדשן, ובתעשיה, לייצור דבק, נרות, לכה, דיו, סבון, סיבים סינטטיים ותחליף לגומי)

המגמה ההולכת ופושטת בעולם היא לעבור ליותר שטחי גידול של סויה הנותנים מענה למגוון תחומים מלבד האכלת אוכלוסיית העולם.

אז מה יש בה בסויה שהיא כה פופולרית?

ראשית היא מהווה מקור חלבון מלא מן הצומח. בכך היא נותנת מענה לצמחונים טבעונים וכאלה הרגישים ללקטוז. בנוסף, הסויה עשירה בוויטמינים מקבוצת B ובמינרלים כמו ברזל, סידן ומגנזיום.

נכון שמדברים כיום על בשר או חלב מהונדס מתאי גזע, אשר יתן מענה לאוכלוסיית העולם הגדלה בצעדי ענק, במקום גידול יקר של בעלי חיים לצורך מאכל. (וישנו כמובן גם הפן המוסרי).

עדיין הסויה היא מצרך זמין נגיש וקל לצריכה.

שנית הסויה היא מקור זמין נגיש וזול ללציטין. (לציטין הינו חומר מתחלב פופולרי בתעשיית המזון, עקב היותו מסיס בשומן ובמים, הוא מקשר בין חומרי גלם שונים.)

הלציטין קיים גם בגופנו ומיוצר בכבד. תפקידו לסייע בהעברת גורמים מסיסי שומן מבעד לקרומי התאים. ובין השאר הוא מפרק כולסטרול ושומנים בדם בהתאם לצרכי הגוף השונים.

מהסויה מכינים מגוון רב של מזונות, החל מפולים קלויים, דרך צריכת הפולים על תרמיליהם (אדממה), הכנת תחליפי חלב, מעדנים, גבינות, רטבים, טופו, טמפה ומיסו (פולי סויה מותססים), שמן , ופתיתי חלבון יבשים כתחליף לבשר או דגים. עקב היותו של המוצר חסר טעם, ניתן לעבד אותו בצורות שונות והוא סופח את טעמי התבלינים המוספים אליו.

סויה מכילה גם כמות יחסית גבוהה של פיטואסטרוגנים, שהם מולקולות דומות במבנה להורמון אסטרוגן, ויחסו להן השפעה חלשה אסטרוגנית או אנטי-אסטרוגנית.

בעבר, הועלו חששות שיתכן והסויה משפיעה לרעה על התפתחות מינית מוקדמת של בנות או שיש לה השפעה רעה על מיניות הגבר, או חס וחלילה עלולה לגרום להתפתחות של סרט השד.

בשנים האחרונות חששות אלו הופרכו, ומשרד הבריאות בשיתוף עם עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, פרסם עוד בשנת 2017 נייר עמדה בנושא ההשפעות הבריאותיות של הסויה:

" המסקנה העולה מסקירת המחקרים היא שצריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות: ינקות, ילדות והתבגרות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. היא אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים כמו: סרטן השד, הערמונית ורירית הרחם ועבור מחלות לב וכלי דם."


מחקרים רבים בדקו ומצאו שלסויה השפעה מיטיבה על תסמונות של גיל המעבר, כגון גלי חום, או אוסטאופורוזיס, וצריכתה משפרת את איכות החיים.


לסיכום:

הסויה נמצאת במגוון רב של מזונות. שימושיה בתעשיית המזון הם לא רק כאופציה איכותית לחלבון עבור צמחונים וטבעונים, או רגישים ללקטוז (הצורכים אותה כתחליף למוצרי חלב) אלא אף כחומר מתחלב, המקשר בין חומרי גלם שונים, בייצור של חטיפים עוגות שוקולד ממרחים תבלינים ואף משמש כמזון לבע"ח, ובתעשייה ליצור דבק, נרות, לכה, דיו, סבון, סיבים סינטטיים תחליף לגומי ועוד.

הסויה בטוחה לצריכה, בכל גיל ומגדר. היא נמצאה כעוזרת להקלת תסמונות גיל המעבר. ומשתלבת היטב בתפריט כתוספת בריאה מהצומח.


לעוד טיפים, על צריכת סויה, ולא רק....

צרו קשר.

ree



 
 
 

Heading 2

Classic Title

  • YouTube
  • Instagram
  • Facebook
  • LinkedIn

כל הזכויות שמורות לאורית ארבל

bottom of page