צבע מאכל -מזיק או בריא?

כשאנו מחפשים צבעי מאכל לעוגה של הילד.ה בגן, אנחנו חושבים קודם כל על הצבע היפה שיתקבל בקרם, ואיך נקשט את העוגה כדי שתראה יפה כמו שרצינו.

אם אנחנו קצרים בזמן, או פחות טובים באפיה, אנו בוחרים באופציה הנוחה והיפה לעין - דף מודפס של בצק סוכר.

ופה אפשר להתפרע. אנחנו פשוט מדפיסים תמונה נבחרת ותחת הכותרת של צבעי מאכל, נותנים לבעל.ת השמחה להנות מאכילת פרוסה של הדמות החביבה עליו.

ומה הבעיה?

הנזק שנגרם לגוף באכילת כל אותם מזונות המכילים צבעי מאכל, הוא גדול ממה שרובנו מודעים אליו. והבעיה החמורה מכל היא, שאין חוק אחיד בנושא הגבלת הכמות וצריכתם בקרב מדינות שונות. חלקן מתירות לחלוטין, חלקן מגבילות חלקית וחלקן אוסרות לגמרי.

מהו צבע מאכל?

מדובר בחומר סינטטי, או טבעי אבל כזה שאינו למאכל בד"כ. אשר צובע את המזון או מחזיר לו את הצבע המקורי לפני שעבר תהליכים כימיים כאלה או אחרים.

איפה אנו פוגשים אותם? בדגני בוקר, מעדנים, חטיפים (מתוקים ומלוחים) ,גומי צבעוני,(רולאפס מישהו?) פירות יבשים, גלידות וארטיקים, מזון מוכן, מיצים, גבינות, בשר, נקניקיות.....והרשימה עוד ארוכה.

רגע, אם צבע מאכל הוא טבעי, איפה הבעיה אתם בוודאי חושבים. אז זהו שלא תמיד.

למשל, צבע מאכל E160 או בשמו Anato B , צבע צהוב, מופק מזרעיו של עץ. ועלול לעורר תגובה אלרגית אצל חלק מהאנשים.

או E121 צבע אדום צהבהב אשר ה FDA נתן אישור לשימוש בו לצביעת קליפת התפוזים (לקבלת צבע יפה יותר). הצבע מופק מחזזית (שהיא סוג של פטריה הגדלה על עצים ונחשבת לחומר מסרטן.

צבעים קרים- שחורים, כחולים, סגולים, או בשמם הלועזי- Coal tar Dyes מופקים ניחשתם נכון, מזפת בתהליך זיקוק פחם. דוגמאות : אינדיגו E132, E133 צבעים אלו מכילים בין השאר בנזן שנחשב כחומר מסרטן, מעורר מחלות אוטואימוניות, ורגישויות באופן כללי בעיקר בקרב צרכניהם העיקריים: ילדים.

צבעים חמים- צהוב אדום כתום, נקראים צבעי אזו Azo dyes. צבעים אלו מקורם בתעשיית הטקסטיל, בתהליך יצורם נעשה שימוש במלחי אלומיניום (עוד חומר שכדאי להשאיר מחוץ לתחום) והם חשודים כמסרטנים ומעוררי רגישות אוטואימונית, בעיקר- שוב, בילדים.

לדוגמה: טרטרזין E102 , אלורה E129 , וסנסט ילו E110 .

צבעים נוספים שאנו אוהבים כמו כסף, זהב ,נחושת, נקראים צבעים אנאורגניים. הם טבעיים. כן כן כורים אותם מבטן האדמה. ונמצאים בטבע. הם מותרים בכמות נאותה, (שזו בפני עצמה הגדרה בעייתית) אסורים באירופה, אך מותרים אצלנו בישראל.

למשל טיטניום דיאוקסיד,E171 צבע לבן שמוסיפים למסטיקים, ולמשחות שיניים לקבלת הצבע הלבן הבוהק. או אלומיניום E173 , המוסף אף הוא למזון, (אבקות אפיה, סודה לשתיה) ומוצרי קוסמטיקה (דאודורנטים),

והידוע לשמצה, E621 מונוסדיום גלוטמאט MSG מלח נתרן של חומצה גלוטמית שנוכחותו נותנת טעם אומאמי למזון. לחיזוק טעמו. נמצא באבקות מרק, שימורי ירקות ,בשר מעובד, רטבים, חטיפים. עלול לגרום לאסטמה, מיגרנות, כאבי ראש, הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות. בשימוש ממושך עלול לגרום להפרעות במער' האנדוקרינית, התקפי חרדה, דיכאון אפילפסיה, סכיזופרניה, פרקינסון ואלצהיימר

הרשימה עוד ארוכה, אבל הבנתם את הרעיון.

מה עושים?

· משתמשים בצבעי מאכל טבעיים ובריאים:

צבעי מאכל טבעיים ובריאים הם כורכום- צהוב. סלק-אדום/ורוד. פירות יער- סגול. אצות- ירוק/ כחול.

גזר ובטטה-כתום. קינמון / קקאו- חום.

· משתדלים להכין לבד את העוגה/ הקרם או מחפשים מקום עם מודעות המשתמש במוצרים בריאים.

· פירות יבשים -יש לצרוך כאלה אשר יובשו בשמש, שלא הוסיפו להם סוכר, וצבעם אינו זרחני.(זה מעיד על

תוספת צבע מאכל ליפות את המוצר)

· קוראים את רשימת הרכיבים. ומעדיפים את אלה המכילים כמה שפחות רכיבים, וללא חומרים משמרים ו/או צבעי מאכל.

לסיכום:

רוב צבעי המאכל בתעשיית המזון, הם סינטטיים, או טבעיים אבל כאלה שרצוי להימנע מהם.

הם מופקים מזפת, מתכות, או מתעשיית טקסטיל, וחלקם מהטבע, אך ממקור שאינו מומלץ למאכל עקב נזקים שגורם לגוף.

הם נמצאים כמעט בכל מזון מוכן, ומשמשים לצביעתו לשם הנראות, או להשבת צבעו המקורי, לאחר שעבר עיבוד כימי.

צבעי מאכל טובים ובריאים הם אלה אשר מופקים ממיצוי ירקות / פירות / קליפות הירק או הפרי/ אצות / עלי תבלין או תה.

הבשורה הטובה היא, שלאור מודעות, ודרישת הציבור והפיקוח הממשלתי חברות המזון הגדולות משנות את הרכב מוצריהן ומוצאות תחליפים בריאים הנותנים מענה מבלי לשנות את טעמו של המוצר. וכמובן שחברות בוטיק קטנות ואיכותיות מלכתחילה מקפידות על איכות המוצר והיותו נקי מצבעי מאכל מזיקים.

רוצים לדעת יותר, לשפר את התזונה, ולאכול בריא,

צרו איתי קשר.

*נכתב ע"י אורית ארבל. נערך לאחרונה 19.10.2025

עושים סדר בדיאטות- על דיאטה ים תיכונית ודיאטת דש

שתי דיאטות אלו הן למעשה שיטות מומלצות לאורח חיים בריא, עם הבדל מינורי ביניהן.

הן אינן מיועדות מלכתחילה להרזיה אלא יותר למניעת מחלות התסמונת המטבולית( שם כולל למחלות לב וכלי דם, טרשת עורקים, לחץ דם גבוה וסוכרת). ועל הדרך, עם הקפדה על איכות וכמות המזון הנאכלת- גורמות לירידה במשקל.

הדיאטה הים תיכונית, כשמה כן היא. על שום הרגלי צריכת מזון הנהוגים באיזור אגן הים התיכון.

בעוד דיאטת דש, פירוש שמה הוא : גישות תזונתיות למניעת לחץ דם גבוה.

Dash- Dietary Approaches to Stop Hypertension

מה אוכלים?

בשתי דיאטות אלה הדגש הוא על צריכה גבוהה של ירקות ופירות טריים עונתיים. דגנים מלאים, קטניות (חומוס, שעועית עדשים). שמן זית, ביצים, מוצרי חלב דלי שומן בעיקר חלב עזים וכבשים, יותר צריכת עוף ודגים, פחות בשר בקר. והמנעות ממזון מתועש וסוכר בעודף.

כמוכן נעשה שימוש רב בעשבי תיבול טריים (פטרוזיליה, כוסברה, רוזמרין, טימין, עלי דפנה וכו').

בעוד בדיאטה הים תיכונית אין ספירה של קלוריות, ויש עידוד לצריכת שמן זית (בכבישה קרה, האופייני לאזור הים התיכון). בדיאטת דש ניתן לאכול את אותם המזונות, אולם לשם הפחתה במשקל, יש הגבלת הצריכה הקלורית היומית ל 1,200 , 1,500 או 2,000 קל' לדוג' בהתאם לאדם ומצבו הרפואי. וישנו דגש על הפחתת כמות הנתרן (מלח) הנצרכת.

קצת הסטוריה...

עוד בשנות ה 60 של המאה הקודמת החלו לחקור את תזונת האוכלוסיה באזור אגן הים התיכון, והממצאים הראו כי צריכת מזון טרי, העדפת שמן זית בכבישה קרה על פני שמנים אחרים, וכן צריכת יין אדום- תרמו לבריאות האוכלוסיה הרבה יותר מאשר באזורים גיאוגרפים אחרים בהם מקובל לצרוך מזונות מבושלים, מעט ירקות ופירות, ו/או מזון מתועש.

מחקרים רבים בדקו ומצאו כי אוכלוסית אגן הים התיכון (ביחוד בשנות ה 60 של המאה הקודמת), היו בריאים יותר, ושיעור התמותה בקרבם היה נמוך יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. התעמקות באורח החיים בדגש על המזון, ופעילות גופנית הראו כי מזונות הנצרכים ע"י אוכלוסיה זו מטיבים עם הבריאות, מונעים מחלות לב וכלי דם, טרשת, לחץ דם גבוה וסכרת. לא רק זאת אלא שהתזונה הזו עוזרת במניעת דיכאון.

בשנות ה 90 של המאה שעברה, מחלקת הבריאות האמריקאית החלה לקדם את דיאטת דש, כאחת משיטות התזונה הבריאות ביותר למניעת התסמונת המטבולית ( שם כולל למחלות לב וכלי דם, טרשת עורקים, לחץ דם גבוה וסוכרת).

שתי דיאטות אלו מאפשרות לבחור במגוון רחב של מוצרי מזון המומלצים לאכילה, ובאפשרויות הכנה רבות. קל לדבוק בהן לאורך זמן, והן תורמות לבריאות כללית גפנית ונפשית, של המעונינים לרדת במשקל או החולים במחלות מטבוליות/כרוניות.

לסיכום

שתי גרסאות מעט שונות לאורח חייים בריא, התומכות במניעת וטיפול במחלות לב וכלי דם, סוכרת ולחץ דם גבוה. ואף תורמות למניעת דיכאון ולתפקוד קוגניטיבי מיטבי.

האם זה מתאים לכם?

צרו קשר, למתן ליוי ותמיכה אישית מותאמת רק לכם.

ביבליוגרפיה

Guasch-Ferré, M, Willett, WC. The Mediterranean diet and health: a comprehensive overview. J Intern Med 2021; 290: 549– 566.

Mentella, M. C., Scaldaferri, F., Ricci, C., Gasbarrini, A., & Miggiano, G. A. D. (2019). Cancer and Mediterranean diet: a review. Nutrients, 11(9), 2059.

Delgado-Lista, J., Alcala-Diaz, J. F., Torres-Peña, J. D., Quintana-Navarro, G. M., Fuentes, F., Garcia-Rios, A., ... & Visioli, F. (2022). Long-term secondary prevention of cardiovascular disease with a Mediterranean diet and a low-fat diet (CORDIOPREV): a randomised controlled trial. The Lancet, 399(10338), 1876-1885.

Lari, A., Sohouli, M. H., Fatahi, S., Cerqueira, H. S., Santos, H. O., Pourrajab, B., ... & Rahideh, S. T. (2021). The effects of the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet on metabolic risk factors in patients with chronic disease: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Nutrition, Metabolism and Cardiovascular Diseases, 31(10), 2766-2778.

Preventing and Treating High Blood Pressure Is About More Than Just the Numbers.

עושים סדר בדיאטות- טבעונות

טבעונות כאורח חיים

טבעונות כיום כבר אינה עוד דיאטה, אלא אמירה, וחלק נכבד מאוד מהשיח העולמי לא רק בנושא התזונה כי אם גם בנושא המוסר, (צער בעלי חיים) הקיימות ומאגר המזון העולמי.

בניגוד לשיטות דיאטה אחרות היא אורח חיים שדוגל ביתר שאת במיחזור, בשימוש רב פעמי בכל מה שניתן, שימוש בחומרים מתכלים, והימנעות משימוש בעורם ופרוותם של בע"ח. (נעליים חגורות ותיקים מבד, או חומר ממוחזר).

מהי טבעונות?

מדובר באורח חיים הדוגל באכילת מזון מן הצומח בלבד, ונמנע הן מצריכת בשר בע"ח והן מצריכת תוצרי הלוואי שלהם (ביצים, מוצרי חלב, דבש) .

למה דווקא טבעונות?

טעמי מוסר- אורח חיים זה מגן מפני השמדת בעלי חיים, ותנאי החזקתם בשבי עד להריגתם לצורך שימוש בבשרם. מאחר וצריכת המזון היא מהצומח בלבד.

טעמי בריאות- מזון מהצומח הוא ללא כולסטרול, ומכיל באופן טבעי יותר סיבים. עפ"י מחקרים רבים, מועיל יותר לאורח חיים בריא, מאחר והתזונה מבוססת ירקות פירות אגוזים וקטניות. כמוכן בהיותה דיאטה אנטי דלקתית היא מיטיבה עם הסובלים ממחלות כרוניות כגון דלקות מפרקים, ומחלות מעיים.

טעמים כלכליים- גידול של בע"ח צורך מרחבים גדולים ומשאבים יקרים הרבה יותר בהשוואה לגידול צמחים.

טעמי קיימות- עם גידולה של אוכלוסיית העולם גדלה כמות המזון שהאוכלוסיה נזקקת לה. ארגוני בריאות עולמיים מתריעים השכם והערב על כך שהדגה הולכת ונכחדת, גזי חממה שנפלטים ע"י עדרי צאן ובקר משפיעים לרעה על שכבת האוזון, יערות גשם שנכרתים כדי לספק שטחי מרעה לבקר וצאן, או לבניה.

מעט הסטוריה....

אחד הראשונים שאולי הקדים את זמנו לפני מעל 500 שנים היה ליאונרדו דה וינצ'י. אשר מעבר להיותו אדריכל, צייר פסל וממציא דגול, תהה מהו מותר האדם על פני בעלי החיים. ובעצמו היה צמחוני, אשר סירב לאכול בשר בעלי חיים.

הרמב"ם אף הוא הטיף לתזונה צמחונית, מטעמי הסתכלות הוליסטית על בריאות הגוף והנפש.

ברבות השנים הפכה הטבעונות מאורח חיים אזוטרי ותמהוני לצורת תזונה פופולרית התופסת תאוצה, הכרה, והבנה מדעית לגבי השפעתה על בריאותנו.

האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה ה AND (Academy of Nutrition and Dietetics ) קבעה בנייר עמדה:

"תזונה צמחונית ובכלל זה טבעונית שמתוכננות כראוי, הן בריאות, מספקות מבחינה תזונתית, וגלומים בהן יתרונות במניעת מחלות מסוימות ובטיפול בהן. תזונה זו מתאימה לכל שלבי החיים כולל הריון הנקה, תינוקות ילדים, מבוגרים, גיל שלישי, ואף ספורטאים."

עפ"י נייר העמדה, טבעונים צורכים פחות סידן, ויטמין D, חומצות שומן (אומגה 3), אבץ, ברזל ויוד, אך אין ראייה שהכמות הפחותה היא רלוונטית מבחינה בריאותית, ולא נראה שהיא פוגמת ביתרונות הבריאותיים. במידת הצורך ממליץ האיגוד על תוספי מזון בדיוק כפי שמומלץ לאוכלי כל.

ויטמין B12 שכמעט נעדר בתזונה טבעונית, הוא יוצא מהכלל מבחינת ספיגתו בגוף. הויטמין נוצר ע"י חיידקים בלבד. ומגיע לבעה"ח מחיידקי המעי או אכילת בע"ח אחרים. הוא שונה מויטמינים אחרים בכך שעליו להקשר לגורם נוסף המעביר אותו דרך המעיים אל הדם. עקב תלותו בגורם הנוסף (Intrinsic Factor) ועקב העובדה כי בע"ח כיום לא ניזונים ברובם מעשב ואדמה המכילה חיידקים, אלא ממזון מתועש, גם בשרם אינו מכיל ויטמין B12די הצורך. וכך גם אוכלי כל חשופים למחסור בויטמין זה. ונייר העמדה ממליץ על השלמתו מתוסף מזון.

יתרונות הטבעונות:

· תזונה אנטי דלקתית המשפרת מדדי שומנים בדם ומיטיבה עם הסובלים ממחלות כרוניות כגון דלקת מפרקים

ומחלות מעי.

· מוסרית- בעד שמירת חייהם של בעלי חיים

· אקולוגית - צריכת מזון מהצומח מעודדת שמירה על משאבי טבע ,שרשרת המזון ומונעת זיהום. עקב שימוש

מופחת במאגרי מים ושטחי גידול.

· כלכלית- חסכון בהשקעה וגידול מזון מהצומח שהוא חסכוני.

חסרונות הטבעונות:

· חלבון מהצומח נספג ב 75% בגוף, לעומת 100% של חלבון (איכותי) מהחי. בעלי מחסור בחלבון וספורטאים מקצועיים צריכים להקפיד על מילוי חסרים אלו.

· למעונינים בתזונה עפ"י השיטה הקטוגנית, יקשה לדבוק בטבעונות מאחר וגם מוצרי חלבון מהצומח מכילים פחמימות לעומת חלבון מהחי.

· לבעלי אי סבילות למוצרים שונים, הטבעונות מגבילה את מגוון המזון שיכולים לצרוך.

לסיכום:

הטבעונות הינה אורח חיים מעבר להיבט התזונתי הצר. ותומכת בכל נושא המוסר הקיימות והאקולוגיה העולמית. לצד יתרונותיה כתזונה אנטי דלקתית, היכולה לשפר מדדי שומנים וסוכר בדם, ותרומתה לבריאות, וכן לאיזון האקולוגי בשמירה על שרשרת המזון, ומניעת זיהום, יש להתייעץ עם מומחה בתחום למניעת חסרים תזונתיים וויטמינים כגון B12 חומצות שומן, ומינרלים מסויימים.

אם אתם מעונינים לשנות הרגלי תזונה, מעונינים לדעת יותר על טבעונות, האם היא מתאימה לכם, ומה אוכלים?

אני כאן כדי לתת לך יעוץ וליווי מותאם אישי בדרך להשגת המטרה.

צרו איתי קשר.

https://doi.org/10.1016/j.jand.2016.09.025

Saari, U. A., Herstatt, C., Tiwari, R., Dedehayir, O., & Mäkinen, S. J. (2021). The vegan trend and the microfoundations of institutional change: A commentary on food producers’ sustainable innovation journeys in Europe. Trends in food science & technology, 107, 161-167.

North, M., Kothe, E., Klas, A., & Ling, M. (2019). “It’s not just a diet, it’sa lifestyle”: An Exploratory Study into Community Preferences of Vegan Definitions.