צבע מאכל

כשאנו מחפשים צבעי מאכל לעוגה של הילד.ה בגן, אנחנו חושבים קודם כל על הצבע היפה שיתקבל בקרם, ואיך נקשט את העוגה כדי שתראה יפה כמו שרצינו.

אם אנחנו קצרים בזמן, או פחות טובים באפיה, אנו בוחרים באופציה הנוחה והיפה לעין - דף מודפס של בצק סוכר.

ופה אפשר להתפרע. אנחנו פשוט מדפיסים תמונה נבחרת ותחת הכותרת של צבעי מאכל, נותנים לבעל.ת השמחה להנות מאכילת פרוסה של הדמות החביבה עליו.

ומה הבעיה?

הנזק שנגרם לגוף באכילת כל אותם מזונות המכילים צבעי מאכל, הוא גדול ממה שרובנו מודעים אליו. והבעיה החמורה מכל היא, שאין חוק אחיד בנושא הגבלת הכמות וצריכתם בקרב מדינות שונות. חלקן מתירות לחלוטין, חלקן מגבילות חלקית וחלקן אוסרות לגמרי.

מהו צבע מאכל?

מדובר בחומר סינטטי, או טבעי אבל כזה שאינו למאכל בד"כ. אשר צובע את המזון או מחזיר לו את הצבע המקורי לפני שעבר תהליכים כימיים כאלה או אחרים.

איפה אנו פוגשים אותם? בדגני בוקר, מעדנים, חטיפים (מתוקים ומלוחים) ,גומי צבעוני,(רולאפס מישהו?) פירות יבשים, גלידות וארטיקים, מזון מוכן, מיצים, גבינות, בשר, נקניקיות.....והרשימה עוד ארוכה.

רגע, אם צבע מאכל הוא טבעי, איפה הבעיה אתם בוודאי חושבים. אז זהו שלא תמיד.

למשל, צבע מאכל E160 או בשמו Anato B , צבע צהוב, מופק מזרעיו של עץ. ועלול לעורר תגובה אלרגית אצל חלק מהאנשים.

או E121 צבע אדום צהבהב אשר ה FDA נתן אישור לשימוש בו לצביעת קליפת התפוזים (לקבלת צבע יפה יותר). הצבע מופק מחזזית (שהיא סוג של פטריה הגדלה על עצים ונחשבת לחומר מסרטן.

צבעים קרים- שחורים, כחולים, סגולים, או בשמם הלועזי- Coal tar Dyes מופקים ניחשתם נכון, מזפת בתהליך זיקוק פחם. דוגמאות : אינדיגו E132, E133 צבעים אלו מכילים בין השאר בנזן שנחשב כחומר מסרטן, מעורר מחלות אוטואימוניות, ורגישויות באופן כללי בעיקר בקרב צרכניהם העיקריים: ילדים.

צבעים חמים- צהוב אדום כתום, נקראים צבעי אזו Azo dyes. צבעים אלו מקורם בתעשיית הטקסטיל, בתהליך יצורם נעשה שימוש במלחי אלומיניום (עוד חומר שכדאי להשאיר מחוץ לתחום) והם חשודים כמסרטנים ומעוררי רגישות אוטואימונית, בעיקר- שוב, בילדים.

לדוגמה: טרטרזין E102 , אלורה E129 , וסנסט ילו E110 .

צבעים נוספים שאנו אוהבים כמו כסף, זהב ,נחושת, נקראים צבעים אנאורגניים. הם טבעיים. כן כן כורים אותם מבטן האדמה. ונמצאים בטבע. הם מותרים בכמות נאותה, (הגדרה בעייתית) אסורים באירופה, אך מותרים פה.

למשל טיטניום דיאוקסיד,E171 צבע לבן שמוסיפים למסטיקים, ולמשחות שיניים לקבלת הצבע הלבן הבוהק. או אלומיניום E173 , המוסף אף הוא למזון, (אבקות אפיה, סודה לשתיה) ומוצרי קוסמטיקה (דאודורנטים),

והידוע לשמצה, E621 מונוסדיום גלוטמאט MSG מלח נתרן של חומצה גלוטמית שנוכחותו נותנת טעם אומאמי למזון. לחיזוק טעמו. נמצא באבקות מרק, שימורי ירקות ,בשר מעובד, רטבים, חטיפים. עלול לגרום לאסטמה, מיגרנות, כאבי ראש, הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות. בשימוש ממושך עלול לגרום להפרעות במער' האנדוקרינית, התקפי חרדה, דיכאון אפילפסיה, סכיזופרניה, פרקינסון ואלצהיימר

הרשימה עוד ארוכה, אבל הבנתם את הרעיון.

מה עושים?

· משתמשים בצבעי מאכל טבעיים ובריאים:

צבעי מאכל טבעיים ובריאים הם כורכום- צהוב. סלק-אדום/ורוד. פירות יער- סגול. אצות- ירוק/ כחול.

גזר ובטטה-כתום. קינמון / קקאו- חום.

· משתדלים להכין לבד את העוגה/ קרם או מחפשים מקום עם מודעות המתמש במוצרים בריאים.

· פירות יבשים -יש לצרוך כאלה אשר יובשו בשמש, שלא הוסיפו להם סוכר, וצבעם אינו זרחני.(זה מעיד על

תוספת צבע מאכל ליפות את המוצר)

· קוראים את רשימת הרכיבים. ומעדיפים את אלה המכילים כמה שפחות רכיבים, וללא חומרים משמרים ו/או צבעי מאכל.

לסיכום:

רוב צבעי המאכל בתעשיית המזון, הם סינטטיים, או טבעיים אבל כאלה שרצוי להמנע מהם.

הם מופקים מזפת, מתכות, או מתעשיית טקסטיל, וחלקם מהטבע, אך ממקור שאינו מומלץ למאכל עקב נזקים שגורם לגוף.

הם נמצאים כמעט בכל מזון מוכן, ומשמשים לצביעתו לשם הנראות, או להשבת צבעו המקורי, לאחר שעבר עיבוד כימי.

צבעי מאכל טובים ובריאים הם אלה אשר מופקים ממיצוי ירקות / פירות / אצות / עלי תבלין או תה.

הבשורה הטובה היא, שחברות המזון הגדולות אוהבות את השימוש הזול הזמין והממכר בחומרים משמרים וצבעי מאכל, אך עם זאת, ולאור מודעות ודרישת הציבור והפיקוח הממשלתי משנות את הרכב מוצריהן, ומוצאות תחליפים בריאים שנותנים מענה מבלי לשנות הרבה את טעמו של המוצר.

רוצים לדעת יותר, לשפר את התזונה, ולאכול בריא,

צרו איתי קשר.